גלית גורן גלעד, ילידת 1973, נשואה ואם לשלושה.
פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת MA מאוניברסיטת בר אילן.
מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים בקליניקה פרטית בכפר הס שבאיזור השרון.
טיפולים דינמיים ארוכי טווח וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרי מועד.
מתי פונים לפסיכולוג?
אנשים (ובני נוער) פונים לטיפול פסיכולוגי ממגוון גדול מאוד של סיבות. באופן גס מאוד, ניתן לחלק את הסיבות הנפוצות יותר לשני סוגים עיקריים.
ראשית, כאשר יש סימפטומים נפשיים המפריעים למהלך החיים התקין: למשל – חרדות (חרדה חברתית, חרדת קהל, פחד מעימותים, פחד מטיסה, פחד מג'וקים, וכד'); התקפי חרדה; התנהגות אובססיבית-כפייתית (OCD); דכאון; הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) ועוד. על פי רוב, סימפטומים כאלו יטופלו בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT)
לקריאה נוספת על שיטות הטיפול, לחץ כאן.
שנית, כאשר קיימים קשיים ביחסו של האדם לעצמו וביחסיו עם אנשים אחרים: למשל – בטחון עצמי ודימוי עצמי ירוד; קושי ביחסים זוגיים, ביחסים עם ההורים או עם הילדים; התלבטויות הקשורות למימוש עצמי; משבר הקשור לפרידה מאדם אהוב; תחושת ריקנות כללית; התפרצויות זעם; בעיות פסיכוסומאטיות; הפרעות אכילה; ועוד. בעיות כאלה יטופלו בשיטה דינמית או קוגניטיבית התנהגותית, או בשילוב כלשהו של השתיים.
לחצו כאן להמשך
לפעמים אפשר. רובנו פיתחנו לאורך חיינו דרכים שונות להתמודדות עם קשיים ללא עזרה של פסיכולוג. יש אנשים שנעזרים מאוד בחברים ובני משפחה – הם מתייעצים עם אחרים או פשוט "שופכים את הלב", עד שהלב נרפא או עד שהבעיה נפתרת. יש אנשים שמחפשים תשובות בספרים לעזרה עצמית. יש אנשים שפעילויות כמו מדיטציה, ספורט או אמנות עוזרות להם מאוד, מרגיעות אותם ומסייעות להם לחשוב באופן צלול על פתרונות. יש אנשים המסוגלים פשוט לחכות ולתת לזמן לעשות את שלו.
אבל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במצב, שבו הדרכים הרגילות לא עובדות מספיק ביעילות, או לא עובדות מספיק מהר, או לא עובדות בכלל.
אנחנו לא מקבלים מספיק תמיכה מהאנשים שסביבנו, לא מצליחים לעזור לעצמנו בדרכים אחרות, ומרגישים שהמצב "גדול עלינו", ושאנחנו לא יודעים איך להחלץ מהמצוקה או מהדשדוש במקום. כשנמאס לנו לסבול או להרגיש תקועים באותו מקום, זה זמן טוב להגיע לפסיכולוג.